אנחנו יכולים לראות שיש איזושהי מחזוריות בחיים, יש איזו שהיא מחזוריות בתנועה שכל הזמן זזה בעיגול. בתוך העיגול נכנסות צורות של חיים ודברים נולדים ומתים.

זוהי מחזוריות מאוד טבעית ובסיסית של חיים שברגע שאנחנו מתחברים אליה אנחנו חיים, מתרפאים ומחוברים לכל מה שקיים.

ב50-60 שנים האחרונות זנחנו לאט לאט מיומניות הבסיסיות של חיים כמו לדבר, לגעת, לראות להיות לטובת דברים אחרים והמטרה של התהליך היא להחיות את המיומניות הללו.

להיות מסוגלים להריח, לראות, לגעת אחד בשני- בלי לעשות מזה סיפור.

להפסיק להיות לבד ,להיות ביחד, להיות בכיף,לחיות.

להחיות את אותה תנועה טיבעית.

לעשות ולהיזכר.

האינדיאנים כל הזמן יחד, אין להם את האפשרות להינעל ולעשות פרצופים.

הם שומרים על נקיון של הלב והראש והבטן.

 

האש שאין לה התחלה וסוף נותנת בבוקר חיים, מעירה אותנו בלילה כשהיא בוערת.

נותנת לנו לאהוב, נותנת חיים.

כשאנחנו מדליקים או יושבים מול האש היא תמיד מייצגת את האש שנותנת חיים.

כשאנחנו מדליקים אש אנחנו נזכרים שמול המקור של החיים -כולנו אחד!!!

לא משנה איזו דרך אנחנו הולכים ואיזו שפה אנחנו מדברים. מול המקור אנחנו אחד ואנחנו יכולים לקחת מהמקור הזה כוח אל כל דבר שאנחנו צריכים בחיים.

אין דבר שהעיניים שלנו רואות בחוץ, שלא מתקיים בתוכנו.

 

 

שיהיה לנו את הכוח ללכת את מה שהתפללנו בשבילו.

אהו

 

 

 

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

September 15, 2019

March 3, 2019

Please reload

Archive
Please reload