סיפור התוף

-אגדת אבנאקי

האגדה מספרת שכאשר טונקשילה (יקום סבא) נתן מקום לכל הרוחות המאכלסות ומשתתפות במגוריה של אמא אדמה, נשמע צליל, פיצוץ חזק, מרחוק.

בעוד טונקשילה הקשיב, הצליל המשיך להתחזק ולהתחזק עד שלבסוף היה ממש מול הבורא. "מי אתה?" שאל הבורא. "אני רוח התוף", הייתה התשובה. "באתי לבקש ממך לאפשר לי להשתתף בדברים הנפלאים האלה."

"איך תשתתף?" שאל הבורא.

"הייתי רוצה ללוות את שירת האנשים. כשהם ישירו מהלב, אשיר כאילו הייתי פעימת הלב של אמא אדמה. בדרך זו, כל הבריאה תשיר בהרמוניה." טונקשילה נענתה לבקשה, ומאותו רגע ואילך, התוף לווה בקולות האנשים.

בכל התרבויות הילידיות בעולם, התוף הוא לב ליבו של כל שיר.

זהו הזרז לרוח השירים, להתעלות עם הבורא, לתפילות השירים להגיע לאן שהן נועדו להגיע.

בכל עת, צליל התוף מביא יושרה, כבוד, התלהבות, חגיגיות, כוח, אומץ והגשמה לשירים.

זהו פעימות הלב של אמא אדמה הנותנת את ברכתה לאלה החיים בתוכה.

הנשר מאמץ את התרופה הזו ונושא את המסר שלה לבורא. כך משתנים חייהם של אנשים.

פורסם על ידי אפו רונה