ריקוד אקא

שבטיות- נוי זילנד

ריקוד אקא  - ריקוד שבטי , הרבה יותר מריקוד מלחמה

כאשר רוב האנשים חושבים על ריקוד האקא (Haka), הם מדמיינים את נבחרת הרוגבי של ניו זילנד, ה־All Blacks, עומדת מול היריב עם מבטים חדים, דריכות, צעקות ותנועות עוצמתיות. אך מבחינה אנתרופולוגית ותרבותית, האקא הוא הרבה יותר מריקוד מלחמה.

האקא מגיע מהעם המאורי (Māori), הילידים של אאוטיארואה (Aotearoa) – השם המקורי של ניו זילנד. המאורים הגיעו לאיים לפני מאות שנים במסעות ימיים עצומים ברחבי האוקיינוס השקט, ופיתחו תרבות עשירה המבוססת על קשר עמוק לאדמה, לאבות הקדמונים, לטבע ולרוח.

 מהו זה בעצם האקא?

האקא הוא טקס שבטי של אפשרות להרגיש את העוצמה של היחד, דרך אמת ללא מסכות, להביא את הפרא והעוצמה הפנימית, דרך קול, תנועה, נשימה ונוכחות.

דרך תיפוף הגוף, רקיעות ברגליים, מחיאות ותנועות ידיים, הבעות פנים עוצמתיות

שירה או קריאה קבוצתית

בתרבות המאורית הגוף עצמו נחשב לכלי ביטוי רוחני, ולכן כל תנועה נושאת משמעות וסיפור.

האקא כמסע של זהות ושייכות

אחד המושגים המרכזיים בתרבות המאורית הוא Whakapapa – שושלת החיבור לאבות הקדמונים.

כאשר קבוצת אנשים מבצעת האקא יחד, היא אינה רק רוקדת. היא מזכירה לעצמה מי היא, מאיפה היא באה ולאילו ערכים היא שייכת.

מבחינה אנתרופולוגית, האקא הוא טקס המחזק את היחד, את השיכות והחיבור למסורת, לאבות אבותיהם, לאומץ קולקטיבי, זהות קבוצתית.

האקא היום הוא לאות כבוד, קבלת פנים, בחתונות, לידות, הלוויות, טקסי קבלה, חגיגות ואירועים קהילתיים.

ולפני קרב, להראות לאויב את הכוח הקבוצתי.

 הקשר בין האקא לטבע

במיתולוגיה המאורית, מקור האקא קשור לסיפור בריאה עתיק.

לפי המסורת, האקא נולד מתוך תנועתו של Tāne-rore, בנו של אל השמש. בימי קיץ חמים ניתן לראות את האוויר רועד מעל האדמה. הרעד הזה נחשב לביטוי של נוכחותו, וממנו נולדה תנועת האקא.

המשמעות העמוקה היא שהאקא אינו רק פעולה אנושית, אלא ביטוי של הכוח החי שנמצא בטבע עצמו

המאורים שמרו על האקא כחלק חי מהזהות שלהם. 

עבור רבים מהמאורים, האקא הוא מעשה של שמירת תרבות, כבוד לאבות הקדמונים וחיזוק הקהילה.

 השראה לעבודה קבוצתית

כאשר אנחנו שואבים השראה מעולם האקא, איננו מחקים תרבות אחרת אלא לומדים ממנה על כוחם של:

• קול משותף

• קצב משותף

• נוכחות בגוף

• חיבור לקבוצה

• אומץ לבטא את עצמנו

האקא מזכיר לנו שבטקס, בתנועה ובקול יש כוח לחבר בין אנשים, לעורר אנרגיית חיים ולהזכיר לנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר מאיתנו.

"אני קיים כי אנחנו קיימים." רעיון זה, המופיע בתרבויות ילידיות רבות, משקף היטב את רוח האקא – כוח שנולד מתוך היחד.