סווט לודג'- טקס מהתרבות האינדיאנית

סווט לודג’ - טקס לידה מחדש

טקס לידה מחדש, לניקוי, הסכמה, כוונה ותפילה. לחבר בתוכנו את כל החלקים.

יש בנו את היכולת לברוא את עצמנו מחדש בכל רגע. בתוך הסווט אנחנו יושבים ונזכרים בכוחות שלנו, בגעגוע שבתוכנו, בפשטות שלנו. להתנקות, להיזכר, להיות. להתנקות ולהיוולד מחדש.

מה זה סווט לודג’?

סווט לודג’ (Sweat Lodge), או איניפי בשפת הלקוטה, הוא טקס רפואה עתיק שמקורותיו במסורת האינדיאנית של צפון אמריקה. המילה “איניפי” פירושה רחם והטקס כולו הוא חזרה לרחם של אמא אדמה. חזרה לפשטות, לחיבור, לניקיון.

הוא טקס מנקה ומטהר. הוא פועם בתוכו את הפעימה של החיים. בטקס נפתחת בפנינו אפשרות לחיבור עמוק פנימה, לריפוי וללידה מחדש.

הסווט לודג’ הוא אחד משבעת הטקסים המקודשים שהועברו לשבט הלקוטה. במשך דורות רבים הטקס הזה עבר מאב לבן, ממורה לתלמיד, ובתקופה האחרונה הוא מגיע גם אלינו, ללבנים שהולכים את הדרך האדומה ונושאים את הרפואה הזו בתוכם.

איך מתנהל טקס הסווט לודג’?

לטקס שני מרכזים. בחוץ בוערת האש שמחממת את האבנים ושומרת עלינו. בפנים נמצא מבנה עגול, נמוך וחשוך, המשול לרחם של אמא אדמה.

המבנה בנוי מענפים גמישים שנקשרים בצורת כיפה ומכוסים בשמיכות ויריעות עבות שמחשיכות לגמרי את הפנים. במרכז המעגל יש בור שאליו נכנסות אבני בזלת שחוממו באש שעות ארוכות עד שהן זוהרות.

על האבנים החמות מפזרים עשבי מרפא ושופכים מים. עולים אדים חמים של רפואה טובה. מזיעים, שרים שירי רפואה, מתפללים, מבקשים את מה שאנחנו זקוקים לו כדי להירפא, ברמה האישית וברמה הקולקטיבית.

במהלך הטקס ישנן ארבע פתיחות דלת, ארבעה סבבים. בכל סבב מוכנסות אבנים חדשות מהאש, הדלת נסגרת, והמעגל נשאר בחשיכה שמוארת רק על ידי חום האבנים. כל דלת מייצגת יסוד אחר מיסודות הטבע, וכל סבב נושא איתו רפואה שונה.

הסווט לודג’ מלווה בשירה, תיפוף ותפילה. שרים בעברית, באנגלית ובשפת הלקוטה. זה מרחב לתפילה שבאה מהלב, במילים שלנו.

ארבעת היסודות בטקס הסווט לודג’

אנחנו עוברים דרך ארבעת כיווני הבריאה. לכל כיוון איכות שעוזרת ותומכת בחיבור ובריפוי.

מים

המים חודרים לכל סדק, ממיסים ומנקים, מחזירים אותנו לחיים. הם מרככים, מעגלים ומכילים. כשהמים נשפכים על האבנים הלוהטות, עולים אדי רפואה שנכנסים לכל תא בגוף. המים מלמדים אותנו לזרום, לשחרר, לתת למה שכבר לא משרת אותנו ללכת.

אדמה

האדמה סופגת, מחזקת את השורשים. בתוך הסווט אנחנו יושבים על אמא אדמה, מחוברים אליה בצורה הכי ישירה שיש. האדמה מלמדת אותנו יציבות, שקט, הקשבה. היא סופגת את מה שאנחנו משחררים ומזינה אותנו בכוח חדש.

אוויר

האוויר מביא בהירות ומאפשר לנו לזרוח ולהתחבר למהות. כל נשימה בתוך הסווט היא מפגש עם עצמנו. האדים החמים פותחים את נקבוביות העור, את הלב ואת התודעה. האוויר מלמד אותנו לנשום, באמת לנשום, ולקבל.

אש

האש משחררת את כל מה שלא משרת אותנו. היא בוערת בחוץ שעות ארוכות, מחממת את האבנים, שומרת עלינו. האש מלמדת אותנו לשחרר, לשרוף את הישן, לפנות מקום לחדש. החום גורם לנו להשיל ולפתוח את מעברי החיים בתוכנו.

יחד, ארבעת היסודות יוצרים את “נשימת החיים”. הם נפגשים בתוך הרחם של אמא אדמה ומאפשרים לנו להירפא במובן הפיזי, המנטלי, הרגשי והאנרגטי.

מה קורה בגוף ובנפש בתוך הסווט?

תהליך ההזעה בתוך הסווט לודג’ מנקה את הגוף ברמה עמוקה. הזעה כזו, בחום יבש-לח, מנקה רעלים, מחזקת את מערכות הניקוי בגוף, משפרת את זרימת הדם ותומכת במערכת החיסונית.

אבל מה שקורה בטקס הזה הוא הרבה מעבר לפיזי. הישיבה בחושך, בחום, עם השירה והתפילה, מאפשרת שחרור רגשי עמוק. דברים שנכנסו לגוף ונחבאו שם יוצאים עם הזיעה. פחדים, כעסים, עצבים, דברים ישנים שכבר אין להם מקום. החום מרפה את ההגנות ומאפשר למה שצריך לצאת לצאת.

אנשים מתארים את היציאה מהסווט כמו לידה מחדש. כמו תינוק שיוצא מהרחם אל העולם. הכל טרי, הכל חדש, הכל נקי. כשיוצאים מהטקס, מתחברים מחדש לחיים בהתחדשות ובטוהר.

הסיפור של רחלי - “זה נכנס לי עמוק ללב ולתודעה”

הייתי ילדה שלא מדברת. מאוד שקטה, עד גיל 16. תסמונת שנקראת מוטיזם.

הייתי אחרת. חייזרית. חיה. כשהייתי יוצאת לטבע הייתי מוצאת את הכוחות שלי, את האומץ שלי ואת החיבור שלי. הייתי שייכת. יכולתי לשמוע את הטבע ואת החיות. חיבור עמוק לבורא עולם ולכוחות הבריאה.

מאז שהייתי ילדה דהרתי על סוסים, יחפה ופראית. בלי פחד. מכל מה שקשור לטבע הרגשתי אחד איתו. ככה דמיינתי אינדיאנים והרגשתי שאני עצמי אינדיאנית במהותי. לא מדברת, מקשיבה לחיות ולאדמה, מתופפת ודוהרת על סוסים.

וכשגדלתי חיפשתי את המורים שלי.

את הסווט הראשון עברתי אצל תומר פיין. בתוך הסווט, עם האדים, התפילות והשירה, הרגשתי שהגעתי הביתה. הכרתי את הטקס הזה בעמקי נשמתי. התרגשתי כל כך וידעתי שאני עוד אחזור לטקס הזה.

בגיל 33 חליתי בסרטן שד, וגיליתי שאני נשאית BRCA. עברתי טיפולים, כימותרפיה, הקרנות. את כל החבילה שנקראת חיים, או רצון לחיים. שנה וחצי הוקדשו לריפוי, קונבנציונלי ורוחני.

כשסיימתי את הטיפולים, החלטתי להקדיש את חיי לריפוי. התחתנו, ילדנו את רפאל, מתנת חיינו, והקמנו מרכז לריפוי והעצמה דרך הטבע. מקום שכולו נבנה מאהבה, מאקולוגיה וחיבור לטבע. הבאנו חיות, סוסים, עזים, כלבים, ארנבים. טיפלתי ברכיבה טיפולית בחווה.

התחלתי ללמוד אצל מורתי המופלאה שון אפרימה, שפתחה לי את הלב לשמאניזם. והמשכתי ללמוד אצל תומר פיין, המורה האגדי שלי. לצעוד בדרך האדומה, לעלות להר להתבודדות, להתחבר לארבעת כוחות הבריאה, להיקבר באדמה, ללמוד את מעוף העיט.

שנים על גבי שנים שמרתי אש, הכנסתי אבנים, וישבתי בתוך כל טקס שמתקיים בחווה ומחוצה לה. למדתי אקותרפיה והנחיית קבוצות. עבדתי עם טל פנר, החבר, האח, השאמן והמורה, והייתי אסיסטנטית שלו. טל מוזג מים ומעביר סווטים בטבע האדם כבר 12 שנה, וכל ה-12 שנים האלה הייתי חלק מהטקסים שלו ושל כל השאמנים ואנשי הרפואה שהגיעו לחווה שלנו. נכנסתי לטקס הזה אחת לשבוע.

יום אחד הגיע לחווה איש רפואה ואמר לי: “זה הבית שלך. את צריכה למזוג את המים בבית שלך.” זה נכנס לי עמוק ללב ולתודעה. מבחינתי, כדי להעביר את הטקס הזה צריך לפחות עשור לשבת על האדמה ולהזיע, מכל כיוון אפשרי, עם כל אדם שמוזג מים. 4 עד 8 פעמים בחודש.

אחרי לימודי האקותרפיה התחלתי לטפל בנשים דרך הטבע, החיות, המוזיקה, וישבנו יחד בתוך הרחם הזו, אחת על אחת. פתחתי קבוצות של נשים שהן נשאיות כמוני ל-BRCA, וישבנו ומנקות את הגן, את הפחדים, את הדנ”א.

ולאט לאט, ממש לאט, התחלתי לשבת לבד ברחם הזו. עם בעלי, עם חברה, עם המתנדבים, עם הילדה שלי. מצאתי שזה נותן לי כוח פנימי, מפגיש אותי עם הסדקים והדברים שנכנסו לגוף שלי, שרוצה לנקות ולנקות.

ההליכה בעולם אחרי טיפולי כימותרפיה, זה נראה שזה עובר. שחוזרים לחיים. אבל זה לא עובר, ולא חוזרים לאותם חיים, לאותו גוף, לאותן מחשבות. ותמצית החיים מבחינתי? לצעוד את מה שהוא אני במאה אחוז. שהחיים הם עכשיו, כאן. ומה אני יכולה לעשות כדי להטיב עם עצמי?

מצאתי בזה בית כנסת. מצאתי בזה אמת. מצאתי את עצמי.

מבחינתי, להיות מוזגת מים זה מהמקום הכי צנוע ופשוט. אני מתרגשת כל סווט מחדש. אני זאת שלא דיברה, שלא שמעו את קולה. ועכשיו, בתוך השקט הזה, אני שרה, מתפללת ומביאה את המקום שבו קיבלתי הכי הרבה ריפוי.

מתוך הסדקים הגדילה שלנו היא זאת שמדייקת את המהות שלנו. וכשאנחנו במהות שלנו, ההודיה בתוכנו היא אין סופית. למרות הכאב. למרות הפחד. למרות הפוסט טראומה של הגוף.

אני נותנת לארבעת יסודות הבריאה ללטף אותי.

אהו מיטאקוי יאסין.

סווט לודג’ בחוות טבע האדם

חוות טבע האדם שוכנת בתוך מטע פקאנים במושב ניר צבי, כ-20 דקות מתל אביב. על 9 דונם של טבע פראי ומוצל, בין פרחים, חיות וציפורים, מתקיים מרחב קסום שנבנה כולו מאהבה, ממחזור ומאקולוגיה.

בחווה מתקיימים טקסי סווט לודג’ באופן קבוע:

סווט לודג’ נשים - טקס נשי אינטימי עם רחלי אור שלג. מרחב מוגן לנשים לשבת יחד, לשיר, לנשום, להתחבר ולהיוולד מחדש.

סווט לודג’ גברים - טקס גברי עם גילי שלג. מרחב לגברים להתחבר לכוחות שלהם, להתנקות ולחזור למהות.

סווט לודג’ מעורב - טקס פתוח לנשים ולגברים. מעגל של חיבור ותפילה משותפת.

הטקסים מתקיימים לאור ירח ולאור אש, בערב, ובבקרים מיוחדים. לכל טקס אופי משלו, כוונה משלו, ורפואה משלו.

מה להביא לטקס סווט לודג’?

כשמגיעים לסווט, חשוב להגיע עם הלב הפתוח ועם כמה דברים מעשיים:

בגדים לטקס: בגד נוח ואוורירי שאפשר להזיע בו. לונגי, פראו, שמלה קלילה מבד טבעי. לגברים מכנס קצר או בגד ים. הבגדים נרטבים לחלוטין, אז עדיף משהו שנעים לכם גם כשהוא רטוב.

להחלפה אחרי: מגבת, בגדים יבשים ונקיים, כלי רחצה (עדיף שמפו אקולוגי). בגד חם לעיטוף אחרי הטקס, כי הגוף עובר שינוי טמפרטורה.

לארוחה משותפת: אחרי הטקס אנחנו יושבים יחד לאכול. מביאים משהו צמחוני לשיתוף: תבשיל, סלט, לחם, פירות.

ולפני הטקס: לשתות הרבה מים במהלך היום. לאכול ארוחה קלה כמה שעות לפני. להגיע עם כוונה, עם בקשה, עם מה שהלב מבקש.

שאלות נפוצות על סווט לודג’

האם זה מתאים למי שלא עשה סווט מעולם?

בהחלט. כל אחד ואחת מוזמנים. לא צריך ניסיון קודם, לא צריך להיות “רוחני” או להכיר את הדרך האינדיאנית. צריך רק לב פתוח ונכונות להיכנס פנימה.

כמה חם שם בפנים?

חם. החום עולה בהדרגה עם כניסת האבנים, ומשתנה בין הסבבים. כל אחד חווה את החום בצורה שונה. מי שמרגיש שהחום חזק מדי יכול לשבת קרוב יותר לרצפה (שם יותר קריר) או ליד הדלת. אפשר תמיד לבקש לצאת.

כמה זמן נמשך הטקס?

הטקס עצמו נמשך בין שעה וחצי לשעתיים וחצי, תלוי במנחה ובאנרגיה של המעגל. יש להגיע לפני להדלקת האש. בסך הכל כדאי להקדיש ערב שלם.

האם נשים בהריון יכולות להשתתף?

לא, נשים בהריון לא נכנסות לסווט. החום העז לא מתאים בתקופת ההריון.

מה המחיר?

התמורה לטקס היא 150 שקלים במזומן. ההרשמה היא מראש.

איפה זה?

חוות טבע האדם, מושב ניר צבי. כ-20 דקות נסיעה מתל אביב.

מה אנשים אומרים אחרי הטקס

כל סווט הוא שונה. כל פעם הגוף, הלב והנשמה מגיבים אחרת. יש אנשים שיוצאים עם תחושה של קלילות, של ניקיון עמוק. יש שיוצאים עם בכי, עם צחוק, עם שקט. הרפואה ממשיכה לעבוד בגוף ובנפש עוד ימים אחרי הטקס.

רוצים לבוא לסווט לודג’?

הטקסים מתקיימים בחוות טבע האדם באופן קבוע. לנשים, לגברים ומעורבים.

לחצו כאן והירשמו למפגשים הבאים >>